נמצא דעם היות שנשוה כולנו באמונה הכוללת שנדע שיש אלוה לא ישתוו כולם בחיוב ידיעה זו ואינו דומה מי שיכיר הגלגלים והנמצאים הגשמיים לבד, ויכריח מתוכם מציאות האלוה למי שיכיר פרטי הנמצאים של עולם העשיה ועולם היצירה ועולם הבריאה ועולם האצילות, ומתוכם יחייב מציאותו ית״ש כי זה יחייבנו חיוב נפלא, אמנם השגת עצמותו ומהותו אין מי שישיגהו כלל, וכבר האריך בכל זה הרמ״ק ז״ל בס׳ אלימה עין כל, תמר א׳, פ״ג, וכן כתבו כל שאר המקובלים זלה״ה עכ״ל.
שובי שובי השולמית · פרק ב׳, כ״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Jerusalem, 1911
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שובי שובי השולמית, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
