שובי שובי השולמית · פרק ב׳, כ׳

גם בכלל העיקר הזה הוא שאסור לחשוב שיש בא״ם שום כח נפשי ח״ו, וכמ״ש הראב״ד ז״ל בתחלת הקדמתו לפירוש ס׳ יצירה וז״ל והזהר מאד בנפשך כי אמרי הנה נצטיירו בחכמת אלהים, שלא יעלה בדעתך לומר שיש כח נפשי בעילת העלות ח״ו, וכל מי שיעלה בדעתו לומר דבר מכל אלת אין לו חלק באלהי ישראל ובתורתו עכ״ל. והוא ג״כ מה שאמר ר״ש בפ׳ פנחס דף רנ״ח וז״ל אוף הכי נשמתא על שלטנותא דכל איברים דגופא אמתיל לה לגביה, לאו דאיהי דמיא ליה איהי בעצמה, דהוא ברא לה ולית ליה אלוה עליה דברא ליה, ועוד נשמתא אית לה כמה שינויים ומקרים וסיבות דאתקריאו לה, מה דלאו הכי למארי כלא, בגין דא איהי אדמיא לגביה בשולטנותא דיליה על כל איברי גופא אבל לא במלה אחרא עכ״ל. הרי שאין שום דמיון לנשמה עם הא״ס ב״ה כי אם בשולטנותא דילה עלי כל איברי נושא, ובכלל השולטנות הם הששה עיקרים המפורשים במאמר רז״ל אשר אנחנו עוסקים בביאורו, אבל במלה אחרא לא אדמייא לגביה, לפי שהשינויים ומקרים וכוחות שיש לנשמה הם חסרונות שלא ידמה בהם הא״ס, ואפילו בדרך משל כי החסרונות יסולקו ממנו מכל וכל, וכמ״ש המקובלים שהא״ס הוא שלימות מבלי חסרון.