שובי שובי השולמית · פרק ב׳, י״ב

גם ראה תראה עוד מ״ש רבינו זלה״ה בשער הגלגולים בסוף הספר וז״ל ספר לי ה״ר יצחק הכהן ז״ל כי בעת פטירת מורי ז״ל כשיצאתי מאצלו נכנס הוא אצלו ויבכה לפניו ויאמר וכי זו היא התקוה שהיינו כולנו מתאוים בחייך לראות טובה ותורה וחכמה גדולה בעולם, וישיבהו אלו מצאתי אפילו אחד בלבד צדיק גמור בכם לא סלקוני מהעולם הזה קודם זמני, ועודנו מדבר עמו שאל עלי ואמר היכן הלך חיים וכי בשעה זו הלך מאצלי, ויצטער מאד, והבין מדבריו כי היה ברצונו למסור לי איזה דבר סתר, אז אמר לו מה נעשה מכאן ואילך, ויאמר תאמר לחבירים משמי שמהיום והלאה לא יתעסקו כלל בחכמה זו שלמדתים כי לא הבינו אותה כראוי ויבואו ח״ו לידי כפירה ואבוד נפש ואמנם הרח״ו לבד יעסוק בה לבדו בלחישה בסתר, ויאמר וכי ח״ו אין עוד לנו תקוה, ויאמר לו אם תזכו אני אבא לכם ואלמדכם, ויאמר לו איך תבא ותלמדנו אחר שאתה נפטר עתה מעולם הזה, ויאמר לו אין לך עסק בנסתרות איך תהיה ביהתי לכם אם בחלום אם בהקיץ אם במראה, ומכך א״ל קום צא מהר מזה כי אתה כהן והגיע וכו׳ וטרם שיצא ממפתן הבית פתח פיו ויצאה נפשו בנשיקה זלה״ה זיע״א עכ״ל זלה״ה. ועתה אתה הקורא תעשה ק״ו אם לתלמידיו הגדולים שלמדו הסודות האלו ממנו עצמו פה לפה אמר להם כך, ק״ו בן בנו של ק״ו להלומד הסודות האלו מן הספרים, על כן הזהר והשמר לבל תצייר הדברים בשכלך כפשוטן.