שובי שובי השולמית · פרק ב׳, י״א

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ועוד ראה להרש״ש ז״ל בהקדמת רחובות הנהר בענין העליות של הפרצופים העליון וכו׳ וז״ל אמנם צריך להבין ענין עליות אלו לפי משמעות פשט הדברים אע״פ שאינם כפשוטם שיש בהם סודות נעלמים הנה מתוך פשטם אפשר להבין טעם מסודם אע״פ שאין לסודם דוגמא עם הפשט כי הם סודות נעלמים עמוק עמוק ליה מחשבה תופסת בהם כ״ש דיבור א״א שדברה תורה כלשון בני אדם וכנז׳ בסוף ההקדמה הראשונה משער ההקדמות וז״ל ואמנה דבר גלוי הוא כי אין למעלה לא גוף ולא כח בגוף חלילה וכל הדמיונות והציורים אלו לא מפני שהם כך ח״ו אמנם לשכך את האזן לכשיוכל האדם להבין הדברים העליונים הרוחניים בלתי נתפסים בשכל האנושי וכל וכו׳ (הוא לשון הרב ז״ל אשר העתקנו לעיל ואין צורך להעתיקו פ״ב) עכ״ל ז״ל.
נחלת הכלל · Jerusalem, 1911

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שובי שובי השולמית, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.