שובי שובי השולמית · פרק א׳, י״ג

ברם דא תיקום למנדע כי החכמה הזאת הנפלאה כל לומדיה אשר קבלוה דור אחר דור עד מרע״ה היו לומדים אותה בהצנע ובהעלם גדול, והגם שניתנה רשות לרשב״י ע״ה לגלות זאת החכמה ולפשט אותה בדורו, עכ״ז גם הוא ותלמידיו ע״ה דברו בה בלשון קצר ונעלם בכמה מקומות, והם הם הדברים אשר הובאו בספר הזוהר והתיקונים וגם אלו הדברים הנז׳ אחר כך נסתרו ונעלמו ונגנזו מעיני כל חי כמה דורות ונשארה החכמה הזאת גנוזה אצל קצת גדולים בדור אחר דור, וכאשר פרט אותם רבינו מהרח״ו ז״ל בהקדמתו הנז״ל מי הם גדולי הדורות אשר זכו לחכמה הזאת בהצנע ע״י אליהו זכור לטוב, והיה העולם שמם עד שבא רבינו הגדול האר״י זיע״א שלמד החכמה הזאת כמצטרך עם אליהו זכור לטוב וניתן לי רשות לגלות הדברים בלשון ברור ורחב אשר גם הרשב״י ע״ה לא גילה באדרות וזוהר ותיקונים בהרחבה גדולה כזאת, והדברים אשר סתם וחתם אותם רשב״י ע״ה בספר הזוהר ואדרא בכמה חותמות, הוא פתח אותם והאיר עיני ישראל בהם, והיינו כי הזמן אשר היה בו רבינו הגדול האר״י זיע״א היה ראוי לגילוי החכמה הזאת כי היה באלף הששי ובפרט אחר שעבר ממנו שלש מאות שנה ונכנסת מאה הרביעית ממנו, והנה כבר ידוע לך שרבינו הגדול נולד בארץ הקדושה ואח״ך הלך למצרים, ושם זכה לחכמת הזאת ולגילוי אליהו זכור לטוב, ויש שלא הודו לו בעודו שם שלא הכירו כבודו וכבוד חכמתו, ולא נתפרסמה חכמתו ולא נתקבלה אצל הכל בעודו שם, אך אח״ך העיר ה׳ את רוחו על ידי אליהו זכור לטוב וא״ל שילך לארץ הקדושה, וכן עשה יצא ממצרים והלך עה״ק צפת תוב״ב, ושם נתגלית השגתו וידיעתו ונתפרסמה חכמתו ונתקבלה אצל הכל, וכולם הודו לו ונתאמת אצל כל החכמים הפשטנים והמקובלים אמיתות דבריו וחכמתו והשגתו וגדולי הדור הנמצאים שם כולם אמרו נשיא אלהים אתה בתוכנו, וכל העם עונים אחריו מקודש מקודש שקדשוהו שמים, ואין צורך להאריך בפרטות המעשים אשר היו מתחילה וע״ם כי ידועים המה מפי סופרים ומפי ספרים. - ואחשוב לעשות רמז לענין רבינו זלה״ה בהשגתו בחכמה הזאת בפסוקי תורתנו הקדושה, כי אין לך דבר שאין לו רמז בתורה הקדושה כנודע מדברי הרמב״ן ז״ל והוא מ״ש בפ׳ תולדות ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים: ויריבו רועי גרר עם רועי יצחק לאמר לנו המים ויקרא שם הבאר עשק כי התעשקו עמו: ויחפרו באר אחרת ויריבו גם עליה ויקרא שמה שטנה: ויעתק משם ויחפור באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחובות ויאמר כי עתה הרחיב ה׳ לנו ופרינו בארץ: (ואח״כ נפטר מו״ר זלה״ה) ויעל משם באר שבע: ואין רצוני לפרש הרמז כולו כי מה שהיה מתחילה וע״ס באמיתות ידוע הוא לצדיקים אשר בג״ע שם יפרשו הרמז הזה ואם שגיתי ההי״ב ודי בזה.