שער רוח הקודש · פרק ס״ד, ה׳

יחוד אחד שלמדני מורי ז"ל כדי להוציא רוח רעה ר"ל שיש לפעמי' נפש איזה אדם רשע שנפשו אינה יכולה להכנס בגיהנ' עדיין מרוב עונותיו והולך נע ונד ונכנס לפעמי' בגוף איזה אדם או אשה וכופה אותו ונקרא חולי הנופל וע"י היחוד הזה נתקן נפשו מעט ויוצא מגוף האדם וזה מעשיו כמו שאני עשיתי בידי ונסיתיו כי הייתי לוקח זרועו של האיש ההוא ומשים ידי על הדפק שלו שבזרוע שמאל או הימין כי שם הוא לבוש הנפש ובו מתלבשת ואני מכוין אל הנפש ההיא המתלבשת בדפק ההוא שיצא משם בכח היחוד ובעודי מחזיק בידו בדפק אני אומר זה הפסוק ביושר ולמפרע ומכוין באלו השמות היוצאי' ממנו הן במספר כל תיבה ותיבה הן בראשי תיבותיו הן בסופי תיבותיו כמו שידעת ועי"ז אני מכוין שיצא ואז הוא מדבר מתוך הגוף כל מה שתשאל ממנו ותצוהו לצאת ולפעמי' צריך לתקוע בשופר סמוך לאזנו ולכוין בשם קְרְעְ שְטְןְ כלו' בשבא וגם בחלופו בא"ת ב"ש כלו' בשב"א והוא שם זה דְגְזְבְנְטְ ודע כי הרוח ההו' אינו בא יחידי אלא שטן אחד מחזי' בו ומוליכו נע ונד עד"ז להשלי' פרעון עונותיו ואינו יכול לעשות שום דבר אלא ברשותו כי השי"ת נתנו שוטר עליו וכמ"ש בזוהר פ' בא רשע יצה"ר שופטו. וזש"ה הפקד עליו רשע ושטן יעמוד על ימינו שדוד הע"ה היה מקלל את הרשעי' שהקב"ה יפקיד נפש רשע עליו שיכנס בו ויזיקהו ויבא עמו שטן אחד לעמוד על ימינו של נפש הרשע ההוא לעזרו לעמוד שם ולפעמי' יוצא הנפש משם ונשאר השטן לבדו שומר מקומו ולכן לא בכל שעה עומדת שם הנפש ההיא המגולגלת וכאשר יוצא והולך בשעות ידועות להענישו צריך שיצא משם לקבל ענשו ובין כך ובין כך יושב שם השטן ההוא הממונה עליו לשמו' המקום ואין האדם מתרפא מחולי ההוא עד שיצאו שניהם וידעת כי הקב"ה ממתק מר במר ואדרבא בזה הפסוק שהוא נראה כמצוה שיפקד עליו נפש הרשע ההוא אדרבא שם רמוז תקינו בכונות אלו שנכתוב ואיני יכול להאריך יותר בדבר זה לרוב מה שיש לדבר בזה ואעתיק לפניך נוסח הכוונה ואתה תבין מעצמך איך יוצא מן הפסוק ואפשר כי מן סגזגיא"ל ואילך אינם יוצאים מן פסוק הפקד וזהו הפסוק (תהלים קי"ט) הפקד עליו רשע ושטן יעמוד על ימינו ימינו על יעמוד ושטן רשע עליו הפקד ונָימי לַע דמֵעי נטֶשו עֹשְר ויֹלע דקפה אלו הם נקודות של כתר חכמה בינ' חסד גבור' ת"ת נצח (א"ש כמדומ' לי שצרי' לנקי' כל תיב' ונימ"י בקמ"ץ וכן תיבת ל"ע בפתח וכן עד"ז שאר תיבות הפסוק סֹגֹזֹגֹיֹאֹלֹ מֳטֳטֳרֳוֳןֳ נֳוֳרֳטֳטֳמֳיְנְנְגְפְטְ שם זה הוא מטטרון בחלוף א"ת ב"ש יֳיֳהֳ יֳהֳוֳ יהֳוֳהֳ יֳוֳדֳ יֳוֳדֳ הֳא יֳוֳד הֳא וֳאוֳ יוֳד הֳא וֳאוֳ הֳא יְוָאִחֶצַצָ בֶיַרְוַןְ קְרְעְ שְטְןְ יְלְיְ מְכְסְ (אמר שמואל דע כי בסוף כל הספר מצאתי השמטה אחת מדברת ביחוד הנז' ששכחה מורי ז"ל והיא עיקר המעש' הנז' ולכן העתקתי הפה לפניך) וז"ל דע כי שכחתי עניינו כי מצאתיו כתוב מכאשר שמעתיו בקצור נמרץ כאשר העתקתי עניינו שם ונ"ל כי זה אופן מעשהו שבתחל' תאמר פסוק הפקד עליו רשע וגו' ביושר ואח"כ למפרע ר"ל הפוך התיבות שתתחיל מן ימינו על יעמד כנז"ל ואח"כ למפרע בבחי' כל האותיות עצמם מסופ' לתחלת' כזה ונימי לע דמעי נטשו עשר וילע דקפה וכו' ואמנם תנקד כל אות מתיבת ימינו בקמ"ץ וכל אותיות ע"ל בפת"ח וכל אותיות יעמ"ד בציר"י וכל אותיות ושט"ן בסגו"ל וכל אותיות רש"ע בשב"א וכל אותיות עלי"ו בחול"ם וכל אותיות הפק"ד בחיר"ק וכן כולם וכל זה יובן בהיות' מהופכות כנז' בזה הא פן וָנָיָמָיָ וכו' עד דִקִפִהִ וסדר שבעה נקודות אלו הם סדר הז' ספי' מכתר עד נצח כנז' בתקונין קמ"ץ בכתר פת"ח בחכמ' וכו' ודע כי אלו הז' תיבות בהיות' מהופכות ע"ד הנז' הם שמות קדושי' היוצאי' מזה הפסוק ואני מסופק אם צריך לכוין באלו השמות בהיותו קורא הפסוק למפרע בתיבותיו או שאחר שיאמר הפסו' ישר ולמפר' תיבותיו אח"כ יכוין בשמו' אלו וזה נ"ל יותר צודק ואח"כ יכוין כל שאר השמות בנקודותיהם כסדר שהעתקנו לעיל וכל אלו אינם יוצאים מפסוק הפקד עליו רשע וכו' ויכוין תחלה בשם סגזגיא"ל כלו נקוד בחולם ואח"כ מטטרו"ן ישר כלו נקוד בשבא קמץ ואח"כ במטטרו"ן בהפוך אותיות כלו נקוד בשב"א קמ"ץ ואח"כ במטטרו"ן בחלוף א"ת ב"ש כלו נקוד בשב"א ואח"כ ברבוע אחוריי פשוטים של ההוי"ה כל אות מנוקדת בשב"א קמ"ץ ואח"כ ברבוע הנז' במלואם דאלפי"ן כלו בנקוד שב"א קמ"ץ ואח"כ שם יואחצצבירו"ן בנקודותיו אשר שם ואח"כ שם קר"ע שט"ן כלו בנקו' שב"א ואח"כ שם יל"י כלו בנקוד שב"א ואח"כ שם מכ"ם כלו בנקוד שב"א ותכוין כי יצא בכח כל אלו השמות ואם לא יצא חזיר לומר הפסוק הנז' ולכוין בכל השמות הנז' ובסיום כל פעם אמור בכח צא צא במהר' ודע כי עיקר הכל תלוי שתאמץ ותחזק לבבך כגבור בלי שום פחד ולא ירך לבבך כי יתחזק הוא ולא יחוש לדבריך גם צריך שתגזור עליו שלא יצא משום מקום אלא מבין הצפורן של גודל רגלו לבין הבשר באופן שלא יזיק לגוף אשר עומד בו גם תגזור עליו בלא השמות הנז' אשר נתכוונת בהם ובכח חרם ונדוי שלא יזיק ולא יכנס בשום גוף ישראל עוד כלל ודע כי יפציר מאד מלדבר כדי שלא יתביש לפני השומעי' ודע כי כשידבר נשאר גוף האדם כאבן דומם וקול הרוח ההוא יוצא מפיו בלי הנעת שפתים בקול דק כקול ילד קטן גם כשעול' מתוך הגוף עד הפה לדבר יעלה כתבנית לוז אחד עגול עולה דרך הצואר תוך עור הצואר וכן כשיורד אל צפורן בהן הרגל לצאת כנז' ודע כי כשתשאל ממנו מי הוא ומה שמו יכזב בך ויאמ' שם זולתי או להלעיג עליך או כדי שלא יחול עליו הגזר' שתגזו' עליו שיצא ולכן צריך שתגזו' עליו בחר' ובנדוי ובכח השמו' הנז' שנתכונ' בהם שלא יכזב כלל ויאמ' לך מי הוא ומה שמו בתכלי' האמת גם צריך שתעש' הדבר בטהר' בטביל' ובקדוש' וכונה יתירה