שער רוח הקודש · פרק ו׳, ה׳

כונת התענית ותחלה נבאר טעם למה המתענ' ג' ימים רצופי' לילה ויום הם חשובי' כמו מ' יום רצופי' בלתי לילותיה'. והענין הוא כי ענין ג' תעניות אלו נמשכי' מסוד מצח הרצון העליון דא"א אשר יש שם שם הוי"ה דע"ב במלוי ארבעה יודי"ן אשר הם בגי' מ' ואלו הם ענין מ' תעניות אבל לפי שכל הוי"ה הזאת היא בגי' ע"ב והנה בשלשה תעניות רצופי' לילה ויום יש ע"ב שעות לכן הם חשובי' כמו מ' ימי' בלי לילותיה' והנה ז"ס מ' יום ומ' לילה שהתענה מרע"ה בהר סיני בקבלת התורה והם כנגד מ' יום דת"ת ומ' יום דמלכות ולכן היו מ' יום ומ' לילה אבל אנחנו אין בנו כח לתקן את המלכות הנק' לילה לפי שהיא למטה ורגליה יורדות מות כנודע ולכן אין אנו מתענים רק מ' ימים לתקן את הת"ת בלבד ואין אנו מתעני' גם הלילות שהם כנגד המלכות והמתענ' ב' ימים רצופי' עם לילותיה' חשובי' כאלו התענה כ"ז יום והמתענה יום אחד ולילו עמו כמו יום הכפורים וט"ב אינו חשוב כ"א תענית יום אחד בלבד ונמצא כי המתענ' שלשה ימים רצופי' עם לילותיה' הנה היום הא' נחשב לתענית אחד בלבד ובהתחבר עמו יום השני נחשבי' לכ"ז שהם שני שלישי' מ' יום ובהתחבר עמהם יום השלישי שהוא י"ג ימים שליש מ' אז נשלמי' למספר מ' יום בלתי רצופי' ואמנ' ענין התענית הוא כי בחי' כונת האכיל' היא מלמעלה למטה להמשיך מזון לתחתוני' אבל התענית הוא עולה מלמטה למעלה כי הוא מעלה כח חלב ודם של האיברי' למעלה לפרנס ולזון הלב והמוח ביום התענית כנז' פ' פינחס והנה החלב והדם נק' קרבן בהמה לפרנס את החצוני' אבל מחשבת האד' ביום התענית נקרא קרבן האדם ועולה עד האד' שהיא הקדושה.