שער רוח הקודש · פרק קע״ו, א׳

יחוד מ"ה אל הנז"ל. יה יוד הה ל הרי הוי"ה א' כ"ו ועם ד' אותיותיה ל. יו"ד ה"א הרי הוי"ה א' כ"ו. יו"ד ה"י ל"ה ועם השם עצמו ל"ו הם הוי"ה א' כ"ו ועם עשר אותיותיו מלוי דס"ג הם ל"ו הרי ג"פ י"ה יהו"ה ג"פ מ"א ועשר אותיו' מלוי דס"ג הם קל"ג שהוא גיכ"ק שהם אותיות החיך. והכונה היא להעלות כל הדינים עד חיך החכמה כי שם הוי"ה הממתקת המר למתוק והנה ד' אותיות גיכ"ק הנז' סדרם כך הוא כי הג' היא בחכמה שבמלכו' והי' בחכמ' שת"ת. והב' בחכמ' שבבינה והק' בחכמ' שבחכמ' עצמ' וכלם בבחי' אבר החיך שבכל א' מן הד' הנז' והכונה היא להעלות כל הדינים במקום החיך שבכל א' מארבעתם והטע' הוא לפי שהחכמה הם אותיו' כ"ח מ"ה והנה ההוי"ה דאלפי"ן העולה מ"ה שיש בה מ"ב אותיו' הם מתחלקו' באופן זה כ"ח אותיו' מלוי המלוי הם בחו"ב ועשר אותיות התלוי הם בת"ת וד' אותיו' הפשוטות הם במלכו' וע"כ אות ג' של גיכ"ק היא במלכות שהיא ה' אחרונה של ההוי"ה ועוד ג' אותיות יה"ו הראשנות הרי כל הד' אותיות הפשוטות ואות י' בת"ת כי שם הם עשר אותיות מלוי ההוי"ה והכ"ח בחכמה ובבינה היא ק' כאן חסר: