עץ חיים · פרק ל״ט, נ״ב

ונבאר ענין זוווג ז"א ורחל שהם אדם וחוה העליונים אחר חטא אדה"ר שהנה בעלות רחל למעלה לקחה מקום לאה כי לאה נשלמה למעלה פרצופה וכולה יושבת באצי' ואז לוקחת גם את המ"ן דביסוד לאה בהלוואה ונזדווגה עם ז"א ואז הוא נותן בה אותן ג' גבורות פחות שליש שנתפשטו בו והם מגולים בסוד מ"ד ואע"פ שנתמעטה ממקומה עכ"ז נשארה באצילות ועתה היא בבריאה ולא נתפשטו בה לא החסדים ולא הגבורות ואין ביסוד שלה מ"ן עדיין כנ"ל לכן הוא מעלה אותן הה"ג דביסוד לאה שהם מ"נ ויצא משם קין. ואח"כ חזרה להזדווג עמו שנית ואז נותן בה שארית הגבורות אשר נתפשטו גם הם בו אחר נתינת הגבורות הראשונים בסוד זווג ועתה היא נותנם בבחי' מ"ד וגם היא לוקחת ה"ח שהיו בו"ק לאה וכשרחל לוקחת ה"ג שביסוד לאה אז נתפשטו וירדו שם החסדים כולם ביסוד לאה ועתה לוקחם רחל והיה בה בסוד מ"נ ויצא הבל אח"כ חוזר להזדווג שלישית ואז נותן הוא מ"ד מכל ה"ח וירדו ונתפשטו קצתן אחר צאת הגבורות משם ולהיותן בחי' מים יכלו כולם לצאת עתה אע"פ שקצתן לבד נתפשטו בו ורחל העלה מ"ן הרשימו של החסדים הראשונים כי הגבורות אינם מניחין כ"כ רשימו כמו החסדים. [הגהה - ונלע"ד שזה מובן במ"ש כי הרשימו הוא מל' ולכן המל' דחסדים יש בה ממש אבל ה"ג אין בהם כ"כ הארה וגם תבין מכאן שה"ג וה"ח היורדין מהדעת והניתנין לנוקבא בסוד זווג (הם מ"ד) ונתנין לנוקבא לתיקון גופה ויורדין ביסוד אח"כ הם מ"ן גם תבין שכל זמן שלא כלו המ"ן והמ"ד אינם באים אחרים חדשים לצרכו ולצרכה למ"ד בו ולמ"ן בה: