והנה נתבאר בענין כוונת אמן של הקדיש שיש בו הג' בחי' והם חיבוק ונישוק וזווג ולעולם הנקבה היא מתעוררת תחלה והתעוררות הזה היא בעת החיבוק שהוא קודם הנשיקה והזווג ועל כן אז בתחלה היא קודמת לחבק את הזכר ואח"כ הזכר מחבק את הנוקבא ואח"כ באו הנשיקין ואז כיון שכבר היא הקדימה התעוררות בענין החיבוק כנזכר אז אין הנקבה מעוררת תחלה אמנם יש ב' בחי' בענין הנשיקין הא' הוא שכיון שהיא התחילה התעוררות על ידי החיבוק אם כן עתה הוא יתחיל הנשיקין תחלה ואח"כ תישק היא אותו ויש בחי' נשיקין ואז הם נשיקין שוין שכאשר הוא מתעורר לנשק אותה היא ג"כ מתעוררת ביחד לנשק אותו. ונלע"ד עם הנ"ל בדרוש ג' שבארנו שיש נשיקין קדמאין אל הזווג התחתון ויש נשיקין שניים שנעשים בהת הזווג עצמו וא"כ אלו שהם קודם הזווג צריך שהוא יתעורר תחלה כיון שהיא נתעוררת תחלה בחיבוק ואחר ששניהם קדמו זו בחיבוק וזה בנישוק אז שניהם שוין בזווג תחתון ונשיקותיהם הם שוים כנלע"ד:
עץ חיים · פרק ל״ט, כ״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sefer Etz Chaim
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך עץ חיים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.