וידמה המעיין כי מה שאמר שהטיל בה זוהמא הוא ששמש הוא עמה ח"ו והטיל בה זוהמא כמ"ש שבא נחש על חוה כמשמעו ח"ו חלילה וחלילה כי מי נגע ידו בכך ונקה. ודברי הרשב"י ע"ה הם מים עמוקים כו' ואיש תבונה ידלנה. כבר כתבנו בשער הצנורות (פ"ד) מענין ב' צנורות שביסוד א' אל הימין וא' אל השמאל כי מבשרי אחזה אלוה וכמו שבאדם שני נקבים א' אל הזרע הקדוש וא' אל המותר הטמא כן למעלה המותר מתהוה בגבורה כי שם צרוף הכסף והזהב כדפי' בפ"ק.
פרדס רמונים · פרק כ״ה, ל״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Pardes Rimonim
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך פרדס רמונים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.