פרדס רמונים · פרק כ״ה, ל״ג

ולא נאסוף ידינו מלבאר המאמר הזה לרבוי תועלתו. אמר לעילא באילנא דחיי, מפני שיש עץ החיים ועץ הדעת טוב ורע. ועץ החיים הוא התפארת בפרט. ובכלל כל האצילות כי שם חיים ואין מיתה רק במקום הקליפות שהם סביב עולם מטטרון שהוא עץ הדעת טוב ורע. כמו שביאר הרשב"י ע"ה בתיקונים (תקונא נ"א דף פ"ה) ז"ל ועץ הדעת טוב ורע איהו לתתא עץ הדעת טוב דא מטטרון, ורע דא סמאל עכ"ל בקוצר מפני האריכות הגדול. ומכאן הריסה להאומר כי עץ הדעת טוב ורע הוא במלכות שטעות הוא בידם. ומה שנמצא להרשב"י ע"ה פעמים קורא למלכות עץ הדעת טוב ורע הוא ע"ד השאלה כי כל מה שלמטה מהמלכות מתייחס אליה ועקרו במטטרון והושאל אל המלכות מפני שרגליה שהם מטטרו"ן יורדות מות שהם הקליפות. וייחס הקליפות בשם סמאל כי הוא שלוחם לכל ריב ולכל נגע לכל עוון ולכל חטאת כמפורסם בדברי הרשב"י ע"ה בכמה מקומות ובכמה מדרשים ואגדות שבתלמוד. ונחזור אל המאמר שאמר כי באלנא דחיי לית קליפין כי הוא מוח בלא קליפה והכריח כן מן הפסוק כי אין לבא אל שער המלך בלבוש שק. כמ"ש בערך שק ושק הוא הקליפה ומטעם זה השבים לובשים שק להראות כי מקבלים עליהם צער וענוי השק בעולם הזה תחת כי שנאו דעת קדושים והמליכו שק עליהם. ואפשר לומר עליו כי שק ר"ת שונא קדושים ובצירוף הוא ק"ש והם קש ותבן שבתבואה והם קשים כגידים. לתתא אית קליפין במטטרון, הוא עץ הדעת טוב, ורע סביבו, כדמות הקליפה ופרי. דאיהו בדיוקנא וכו', כוון לבאר לנו כי כל מה שאנו אומרים כי הקליפות נכנסים בתוך הקדושה ושולטים עליה וכדומה לזה הוא הענין במטטרון שהוא כנגד התפארת והספירות. והתפארת מתכסה ומתעלם לפעמים בתוכו כדפי' בשער אבי"ע. ומטעם זה אנו אומרים שהם נכנסים בספי' כי הנוגע בלבוש המלך כנוגע במלך עצמו. וידענו כי יקשה לפי זה אל המעיין מהמאמרים רבים מהזוהר ובפרט בפ' אחרי (דף ע"ט) וז"ל (תנן) דתנינן בשעתא דחיויא תקיפא אתער בגין חובי עלמא, שארי ואתחבר עם נוקבא ואטיל בה זוהמא, אתפרש דכורא מינה בגין דהא אסתאבת ואתקריאת מסאבא ולא אתחזי לדכורא למקרב בהדה כו' בזמנא דהיא אסתאבת עכ"ל.