היכל השני הוא נקרא עצם שמים בתוך ההיכל הזה נתמנה רוח א' מאור זך הנקרא עצם וכעצם השמים לטוהר (שמות כד י) ונקרא אורפניא"ל ובהיכל הזה ג' פתחים א' לצד דרום וא' לצד צפון וא' למזרח באמצע. ופתחי הדרום והצפון נעולים ועליהם ב' ממונים אשר הם תחת יד הממונה הזה ששמו אורפניאל והוא ממונה לפתח מזרח האמצעי' והוא שולט על ג' רוחות העולם דרום ומזרח וצפון וכל הנשמות שהם הרוגי ב"ד או הרוגי שאר האומות כלם תחת ידי הממונים האלו והממונה שעליהם חוקק דיוקן שלהם בלבושיו שהם אש דולק ועולה למעלה ומראה אותם להקב"ה. והקב"ה חוקק אותן צורת הרוגי האומות בלבוש שלו בפורפיריא דיליה בגדי נקם תלבושת כדפי' רז"ל. ואותם הרוגי ב"ד מוריד אותם ומכניסן בשני פתחים הסגורים וב' הממונים האחרים עומדים עליהם ומשם יוצאים ורואים במעלות הצדיקים שומרי התורה ומתביישים ונכוים מחופת הצדיקים. עד שהממונה הזה ששמו אורפניאל פותח להם שער המזרח ומאיר להם ונותן להם חיים מצד המזרח שבצד הממונה הזה אור של חיים שהוא מלא מאורות. והמאור הזה נקרא כוס תנחומין כוס החיים כי מפני הכוס המר ששתו זכו לכוס הזה. ויש כוס התרעלה ויתבאר בפי' היכלות התמורות. והמאור הזה הנקרא אורפניאל הוא גוון לבן שאינו משתנה ועליו נאמר וכעצם השמים לטוהר. וזה קשה להתנוצץ מפני שהוא נעלם אבל כאשר המאורות והרוח שבהיכל הראשון הנקרא לבנת הספיר מתנוצץ ובטש בזה אז מתגלגל ומאיר כגוון העין שאינו מאיר כי אם בגלגלו. וזה המאור הנקרא אורפניאל מאיר להיכל הזה ולהיכל הראשון ובעוד שאינו מתנוצץ נקרא היכל זוהר לפני שהוא זוהר פשוט. אמנם כאשר יתגלגל להתנוצץ ההיכל התחתון אז יתנוצץ ויוכלל עם אור אחד שבצד שמאל הנקרא הדרני"אל וכאשר יתכללו שניהם יחד וכלל הגוון השמאלי הנקרא הדרניא"ל עם הגוון השמאלי האדום שבהיכל התחתון שזכרנו בפ' הקודם ואז יתערבו השלשה גוונים יחד. לבן שבימין הנקרא אורפניאל והתכלת עם האדום ושלשתם יחד יעשה כעין השמים וזהו וכעצם השמים אש ומים לבן ואדום ותכלת וכל ההיכל התחתון כלול בהיכל הזה הב' כי לא יתנוצץ אם לא יוכלל ואז נקרא עצם השמים כדפי' ועליו נאמר (יחזקאל א כח) כמראה הקשת אשר יהי' בענן ביום הגשם וגו' והמאור הא' לבדו הנקרא אורפניאל עליו נאמר כעין החשמל והוא לפעמים החשמל מפני שממנו יוצאים שרפים חיות אש ממללות חיות נעלמות נראות ולא נראות. וכן תמצא אור פניאל כמנין חשמל.
פרדס רמונים · פרק כ״ד, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Pardes Rimonim
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך פרדס רמונים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
