פרדס רמונים · פרק כ״ד, ו׳

וענין הויות הניצוצים האלה כדמות הנצוצות המתפוצצות מתחת הפטיש בהכאה על הברזל הדולק שזורק נצוצות וכמו כן הענין בפגישת האור הימיני בשמאלי וכאשר נתחברו ב' הרוחות והמאורות האלה שהם לבנת הספיר יוצא מהם מאור שהוא חיה אחת עולה ויורדת ומתישבת על ארבע אופנים כאשר נבאר פה. ודמות החיה הזאת כאריה ושלטת על אלף ושלש מאות רבוא אופנים אחרים מלבד הד' אופנים האלה. והם מסודרות בד' שורות אלה. כנפיהם ככנפי הנשר ונקרא החיה הזאת בז"ק. ומן הבזק הזה מתפשט רקיע א' והרקיע הזה עומד על שני עמודים א' מצד זה וא' מצד זה והרקיע עליהם וב' העמודים האלה הם ב' כרובים ועל הרקיע הזה כתיב (שם י א) ואראה והנה אל הרקיע אשר על ראשי הכרובים. ואין זה הרקיע אשר על ראשי החיות. ועל הרקיע הזה ממונה הבז"ק והוא הסוכך על הכל וברקיע הזה מתקנים התפלות עד שמתקבצים כלם עד בא סנדלפו"ן לקבלם כדפי' לעיל. וכן כל אותם העוסקים בתורה בלילה ומתפללים מקבל אותם הבז"ק הזה עד עלות השחר. ואחר עלות השחר והאיר היום אותם התפלות והתורה עולות ומסתלקים אל הרקיע הנקרא ספר זכרון. הבז"ק הנזכר עומד על ד' אופנים הם הגלגלים ושמם אהניא"ל קדומיא"ל מלכיא"ל יאהדונה"י וכל א' מהם עומד על ד' עמודים הם ט"ז עמודים לד' גלגלים ולכל א' מד' אופנים אלו ד' פנים שהם י"ו פנים לד' אופנים והפנים האלה מביטים בד' רוחות הבז"ק שהוא עומד עליהם ובד' אופנים האלה נכללות ד' אותיות שהם אדנ"י שסנדלפו"ן בעל המרכבות משתמש בהם. וד' אופנים אלה פורחים באויר הזך שהאויר ההוא כלול בד' אותיות יהו"ד ונכללים אותיות יהו"ה באותיות אדנ"י והם משולבות אשה אל אחותה מקבילות הלולאות אא"א ונכללים במציאות אור הכלול שהוא יאהדונ"הי שהוא כללות כל ההיכל הזה ובהיותו כלו נכלל בשם זה להסתלק אז מתנוצץ בהתנוצצות כגוון השמש המתנוצץ במים ועל מציאות זה נאמר באופנים (שם א) אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו וגו' ומאמצע ההיכל הזה עמוד א' והוא נעוץ מהיכל זה הראשון להיכל שני ושם העמוד הזה אהרהניאל [אדרהניא"ל] וכאשר יוכלל מה שבהיכל הזה זה עם זה והכל ברוח משפט אז ע"י התפלות יתיחד מרוח הכולל שבהיכל הזה עם רוח היכל העליון שבהיכל שני ע"י העמוד הזה ומציאות ההיכל הזה נסמוך בשני עמודים לצד המזרח. ושמם הא' קרעיא"ל והוא ממונה על י"ב אלף מלאכים. והשני שמעיא"ל וממונה על י"ב אלף מלאכים אחרים ושניהם זה אל הימין וזה אל השמאל ונקראת יתידות המשכן. ולצד דרום ב' עמודים אחרים ושמם סעד"יאל סטר"יאל כל א' וא' ממונה על י"ב אלף ממונים אחרים והם ממונים על קיום העולם ואלה נקרא מאזנים שהם עומדים לשקול כל זכר ונקבה הראויים להתייחד זה עם זה ואע"פ שלפעמים מכריע כף האיש מן האשה או להיפך עכ"ז הם המיחדים ולפיכך הם נקראים מאזנים לעלות שעולים יחד ואף על פי שאינם שווים ואינם אותם הנקראים מאזני צדק. לצד צפון שנים אחרים ושמם פתחיא"ל עטריא"ל וכל א' וא' ממונה על י"ב אלף ממונים אחרים והם ג"כ יתידות. לצד מערב ב' אחרים ושמם פדתיא"ל תומיהא"ל והם ממונים כל א' וא' על י"ב אלף ממונים אחרים והם מורידין דמעות על המגרשים נשי נעוריהם בעבור ז' ברכות שנתברכו ולא נתקיימו כשנתגרשו והדבר הזה מורה הסתלקות ז' ברכות שנתברכו מהנקבה העליונה ואז בת קול יוצאת ואומרת איזה ספר כריתות אמכם וגומר (ישעיה נ א) ואלו כלם הם יתידות כראשונים אשר אמרנו. ואלו היתידות השמנה ואז שמנה מיתרים שהם מאורות נאחזות ביתדות והם כלם חוץ להיכל וההיכל הזה נסמך עליהם וכלם נעקרים מהמקום כאשר הרוח שבהיכל רוצה להיות נכלל בהיכל השני כדפי'. וזהו מה שכללנו מתוך דברי הרשב"י ע"ה בפרשת פקודי (דף רמ"ו ודף רנ"ה) ובפרשת בראשית דמ"ב: