פרדס רמונים · פרק כ״ד, ל״ט

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

והנה ר' אלעזר התאווה תאוה לדעת סדר מציאות העולם מראשו ועד סופו בקיצור ולזה שאל כי ידוע שהספירות נקראים ימים והם ז' וים עלאה שהיא הבינה שהיא ג"כ מתייחס בשם ים אבל ממנה ולמעלה לא יתייחס אלא מקור ומעיין שהוא דק ונעלם אבל ים שמורה התפשטות לא יתיחס, והכתוב אומר כי שפע ימים יינקו הכוונה כי הימים יונקים שפע וממי יונקים כי הם עצמם מקורי השפע ולא שייך בהו לשון יניקה. ולזה תירץ הרשב"י ע"ה כי הם ז' ימים עליונים וז' ימים תחתונים והתחתונים יונקים מן העליונים ואין ספק שהעליונים הם עצם הבינה שהיא ים עליונה כלולה מז' וז' ימים התחתונים יונקים ממנה. או נבאר שהספירות עצמן הם ז' ימים עליונים וז' ספירות שבמלכות הם ז' ימים התחתונים והעליונות מוצקות בתחתונות ואמר לשון שבעה בשבעה מוצקות לישנא דקרא להכריח מן הכתוב (זכריה ד) דאמר שבעה ושבעה מוצקות לנרות אשר על ראשה וכן ג"כ יתיחסו בשם רקיעים מצד התפארת וכן יתיחסו בשם ארעין מצד המלכות וכלם הם ז' בז' כדמפרש ואזיל. ואח"כ אמר כמו סדר הספירות כן הם סדר הבריאה שהיא כסא הכבוד כדפירשנו בשער אבי"ע בפ"ג בס"ד והם כסאות ז' מוצקות בז' ונכללות כלם בשם כסא הכבוד. וכן דרך היצירה, וזהו היכלין ז' בז' ועניינם שהם ז' בתוך ז' כדפירשנו כי אלה רוחות לאלה אלו יונקים מאלו כמבואר בפ' הקודם. ואומר עוד כי כן דרך העשיה, וזהו ממנן אינון ז' בז' כדפי' בשער אבי"ע. עוד בפי' פי' הרשב"י (בזהר בראשית דף מ"א ע"ב) בענין ההיכלות שמהם יניקת ז' כוכבי לכת וז"ל בדברו בהיכל לבנת הספיר שהיא היכל ראשון. תחות היכלא דא מתפשטין חילין לבר לכמה סטרין דרקיעין דלתתא עד דמטו לככבא דשבתאי כלהו אסתכיין להיכלא דא. מתמן אתזנו כל אילין די בהיכלא דא. כלהו אסתכו לההוא רוחא כו'. ובהיכל עצם השמים (שם דמ"ב ע"ב) אמר וז"ל וכן כמה חיילין ומשריין דנחתי לתתא ואתערבו בהדי תתאי עד דמטו לככבא דצדק. ותמן כמה ממנן על עלמא. ובהיכל נוג"ה (שם דמ"ג.) אמר ז"ל בהאי דוכתא תליין בד' סטרין שית מאה אלף רבבן מגינין דדהבא לכל סטר וסטר. וכן לתתא מנייהו שורין מקפאן ואינון שורין וכל הני מגינים כלהו מגיחי קרבין סייפין ורומחין לבר בכל אינון שלוחי דינין דעלמא עד דמטו דרגין בדרגין לככבא דמאדים כו'. ובהיכל זכות (שם דמ"ד.) אמר וז"ל ומגו כרוזי אילין נטלין מלה כל מאריהון דגדפין עד דאודע מלה לרקיעא דחמה. ובהיכל אהבה (שם דמ"ד ע"ב) אמר מנהון רמונים. עד דמטו כמה חיילין לבר עד ההוא ככבא דאקרי נגה. ובהיכל הרצון ובהיכל קדש הקדשים לא גלה בהם דבר ואפשר שיהיו נמשכים מהם אל ככב לבנה וקצר בענין. ומה שאמר בהם מלמטה למעלה לפי שהם כדמות חותם המתהפך מיצירה לעשייה, או אפשר כי שבתי הוא אוכמא פתיא כנגד הקליפה הגוברת בו כמו שפי' בתיקונים ולכן יניקתו מן ההיכל הראשון ששם דיבוק הקליפה כדפי'. איך שיהיה הנה הורה שז' כוכבי לכת שצ"ם חנכ"ל יונקים מן ההיכלות לפי סדר המדרגות המשתלשלות אלו מאלו עד הכוכבים בגלגליהם. הורה בפי' שאין בין אלו לאלו אלא שזו היא יצירה וזו עשיה ורצה לגלות סדר יניקת היצירה מהעשיה [ח]. ומה שכתב בפ' פקודי ובפ' בראשית כי זה שלימות הקבלה ליחד ההיכלות האלו והם ז' הנערות הראויות לתת לה. אין מזה תימא כלל כי אדרב' משם ראיה לזכות המעיין מה שבארנו מענין היצירה בשער אבי"ע ושם אמרנו שאין היצירה אלא עשר מדרגות המלאכים הכלולים בשם מטטרון בשיתא ימי חול ואמנם עשר ספי' היצירה הם ענפי הספי' המתפשטות עם השכינה הנקראים ע"ש יצירה ולכן צריך אל היחוד ליחד הענפים אל מקוריהם ולכן אינם מתיחדות כל עצם ההיכלות אלא המאור הזך שבתוך כל א' ואחד מהם ומפני שהם ענפים מתפשטים במטטרו"ן הנק' נע"ר לכן הענפים האלה נקראים נערות ואלה הם ז' נערות הראויות לתת לה מבית המלך שהם מתפשטים מהספירות העליונות עם השכינה אל תוך הנער ומתלבשות שם ואז השכינה ג"כ נקר' נערה ולפעמים נקראת חסר ה' בסוד נער וע"ז נאמר (תהלים קג ה) תתחדש כנשר נעוריכי כמבואר עניינים אלו בזוהר במקומות רבים. ולהיות שהענפים המתפשטים הם נכללים בששת ימי החול כדמוכח בתיקונים. ולכן ביום השבת שהוא המלכות אין לה היכל כלל שהיכל לבנת הספיר הוא ביסוד ועכ"ז לא אשתכח יסוד בלא שכינתא שלא להפריד והיינו ה' דיום הששי שהוא יסוד ומלכות מיוחדים. ולכן בהיכל לבנת הספיר כלל זכר ונקבה ספיר זכר לבנת נקבה כמבואר בפרק א'. והיכל עצם שמים נגד הוד והיכל נוג"ה נגד נצח והיכל זכות נגד הגבורה והיכל אהבה נגד חסד והיכל הרצון נגד הת"ת שכן הוא עליון על כלם שביעי ודאי כדפי' בשער סדר האצילות. והיכל קדש הקדשים הוא נעלם נגד ג' ראשונות. וכלם עשר ענפים מתפשטים למעלה פירוש מדרגות המלאכים הכלולות בז' היכלות הנזכרים וזה ענין הסדר והיחס שיש להיכלות בספירות. ואולם מתוך המאמרים הקודמים משמע היות מעלת הנשמות של הצדיקים משובחת ממעלת המלאכים בפרט מתוך המאמר שהעתקנו בפ"ח ולהשכיל הענין היטב ניחד לו פרק בפני עצמו:
נחלת הכלל · Pardes Rimonim

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך פרדס רמונים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.