פרדס רמונים · פרק כ״ד, ל״ח

הנה משמע מתוך המאמר הזה בפי' שההיכל הזה ראש ותחלה לקדושה [ממטה למעלה] וסוף הקדושה ממעלה למטה וממנו למטה היא הקליפה ולכן ירד הושע אל מקום זה להביט באיזו מקום נטמאו ישראל ואין סוף אחר לקדושה כדי שיוכל לרדת אליו להסתכל בו מדרגות הטומאה. ונודע כי הקליפה היא סביב לעולם של מטטרון וכן פירש הרשב"י ע"ה בפי' וכמ"ש בשער התמורות בס"ד. וכאשר אנו אומרים שנכנסו טמאים להיכל הוא דווקא בעולם המלאכים עולם מטטרון כמ"ש התם בעז"ה. ובזולת זה לנו מאמר מורה בפי' שההיכלות הם תחת הכסא וז"ל (בתקונא כ"א דף מ"ג ע"ב) פתח ר' אלעזר ואמר אבא והא שבעה ימים אינון וים עלאה על כלהו ועלייהו אתמר כי שפע ימים יינקו למאן אינון יונקים. א"ל ברי שבעה בשבעה אינון מוצקות והכי אינון רקיעין שבעה כו' והכי אינון ארעין שבעה בשבעה [ז] וראשין דלהון תרין ורזא דמלה שנים שנים שבעה שבעה וכלהו זכר ונקבה ולעילא חד טמיר וגניז והכי אינון ז' כורסיין שבעה בשבעה ז' היכלין ז' בז' והכי ממנן אינון ז' בשבעה עכ"ל.