רוב בזהר פ' תולדות (דף קמ"ג) משמע קצת כי רוב ביסוד, בהיותו בין התפארת והמלכות. וז"ל ורוב דגן ותירוש הא אוקמוה כו' ולא ראיתי צדיק נעזב וגו' ת"ח נער הייתי וגו' ואוקמוה האי קרא שר העולם אמרו וכו' ובג"כ אמר ורוב דגן ותירוש עכ"ל. ופי' כי הוא נקרא רוב דגן ותירוש מפני שלעולם לא חסר ממנו רבוי השפע בהיותו משפיע לשכינה ומקבל ממעלה. דהיינו ולא ראיתי צדיק נעזב מלמעלה מהת"ת. וזרעו מבקש לחם פי' מבקש במי להשפיע כי אין לחם אלא אשה. ולכן ביותר מחייב רבוי השפע וזה טעם רוב דגן ותירוש. ובתקונים רוב אונים דא כ"ע ופירשנו בערך איש (ע' בס' קה"י):
פרדס רמונים · פרק כ״ג, תתר״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Pardes Rimonim
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך פרדס רמונים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.