פרדס רמונים · פרק כ״א, י״ד

וכן לכל אות ואות משם בן ד' פנים ואחור וכן לכל אותיות אלפ"א בית"א עד שנצטרפו כלם אל מקורם ויקבלו שפע רב טוב מהמקור העליון כאשר נאריך בענין האותיות בשער האותיות בס"ד. אבל ראינו קצת המקובלים מסכימים אל דעת בעל ספר הנקוד וכן כתבו שם כ"ה היוצא מפסוק (שמות ב יב) ויפן כה וכה והוא שהם מצרפים תיבת כ"ה חמשה ועשרים פעמים פנים וחמשה ועשרים פעמים אחור כגון כ"ה ה"כ על דרך שכתב בעל ס' הנקוד בשם י"א לעיל. וכן כל כותבי צרוף הנקוד לא כתבו כ"א צרוף ה' נקודות לבד. וכן הרשב"י ע"ה בענין הנקודות נתן הסימן פתוחי חותם. והורה היותם ה' ספירות נאצלות שהם גדולה גבורה תפארת ובו נכלל יסוד ומלכות כדפי' בשערים הקודמים ונצח והוד. אבל בפי' ספר יצירה בענין [בריאת] האדם כתבו כדברי בעל מערכות אלדים חיים שהם ששה פעמים ששה שעולים ל"ו וכתבו כלשונו מלה במלה ונראה היות הדבר מוכרח כי שם דברו לענין מעשה בראשית בהזכרת האלפא ביתות בהמלכת האותיות בבריאת כל אבר ואבר. וכן כתב בעל ספר אור זרוע בענין תנועות הלולב שכתב שהם ל"ו. ואמר למה ששה ושלשים כדי לרמוז לך לאותיות הקדושות המתחברות ומצטרפות בתנועותיהן ובגלגוליהון ל"ו תנועות וזה סדר תנועותיהם על פי נוטריקון א"י וכו' וכן א' יתגלגל עם ה' וכן אח"כ עם וא"ו ואח"כ עם ה' עכ"ל.