ורואה אני פני הדור כפני כלב בוודאי (אף אם מעטים בני עליה יש, בטלים הם במעוטם, ולשונם לחכם דבקה, והארץ בוקה מבוקה ומבולקה) עבדים מבני כנען (שצוה את בניו אל תאמרו אמת) משלו בנו ותהי האמת נעדרת, אי אפשר להעלות על ספר כל מדת הכלביות הגוברת, ומתפשטת בזמן הלז (שהוא עקבות משיחא בלי שום ספק בעולם, אוי לדור שכך עלתה בימיו) לא לבד בצבועים הניכרים וידועים, כי גם במתראים צנועים, ורבים חללים הפילה, קטנים שלא כלו להם חדשיהם, עכשיו הנפלים נוחלים ומנחילים (וסימנך חכימין רפין ערטילאין דגשין) ובני קיימא עשירים יושביה בשפלים -נתקיימה נבואה ישעיהו ימשלו בם תעלולים, צדיק הוא ה' (על כן תקוה טובה לישראל להגיע מהר בימינו ביאת בר נפלי, וארץ רפאים תפיל ונק זה מהנפילים) ובעלי בתים עשירי המתכת כרובם עניי הדעת שוטים גדולים המה המושלים (הרודים בעם הדלים, וסכלים כמוהם, ובעלי הדעת ומשכילים, עניי הדומם דוממים הם, שמים יד לפה מאימת בעלי זרוע נעשו חרשים ואלמים אומללים, כי עכשיו הוא זמן השועלים, שועלים קטנים מחבלים) אוהבי החנופה כשור אל טבח נפשם נמשכת נעשים כגומלים זא"ז אלה מחזיקים ידיהם של אלה לשבח כל מעשיהם, אף אם בדמי התועבות מתגוללים, והללו מעידים על אלו שאין כמוהם בחכמה וביראה ובמעשים גדולים:
מטפחת ספרים · פרק א׳, כ״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מטפחת ספרים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.