והיינו רזא דיהושע דלא הוו ליה בנין משום דאיהו לא אתא אלא לאשלמא עלמא, דהא איהו מטטרון דהא כתיב ויהושע בן נון נער וקאמר לא ימיש מתוך האוהל, דהכי מטטרון מתדבק במשכנא תדיר, ואע"ג דאיכא דאמרי על יהושע דהוה גלגולא אחרא לאו כלום הוא, אלא קושטא דמילתא כמה דאמינא לך, ואיצטרך יהושע למיתי לעלמא לאעברא להו ית ירדנא ולאחסנא להון ית ארעא, דהכי אתחזי דעל ידי מטטרון ייעלון במלכות עילאה דהיא רמיזא בארץ ישראל ואקרי יהושע למרמז דאיהו מתדבק בתלת עילאי, די"ה רמיז במלכות קדישא ואוף רמיז בתלת עילאין וש"ע רמיז לתלת עילאין, דהא שי"ן אית בה תלת ענפין לקבל תלת עילאי ועי"ן אית ביה תרין ענפין, לקבל תרי עילאי ואית ביה זנבא לתתא ברזא דבינה דינקא מתרי עילאי ומשפע לעלמין, ורזא דמלתא כד מתייחדין תלת עילאי לעילא איהו רזא דשי"ן דענפוי סלקין לעילא, וכד משפיעין לתתא איהו רזא דעי"ן. דתרין משפיעין בבינה, ובינה היא משפע לספירה, ומשו"ה איקרי בן נו"ן כלומר דאיהו מחבר נו"ן ארוכה עם נו"ן כפופה, ברזא דייחודא דת"ת ומלכות, והיינו דאמר קרא נון בנו כלומר יהושע דהוי נער הוה בניינא דנו"ן דהיינו מלכות ות"ת:
מגיד מישרים · פרק ט׳, י״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Maggid Meisharim - Torat Emet
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מגיד מישרים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.