מגיד מישרים · פרק ה׳, ד׳

והשתא אתינא לגלאה לך רזא דקדישא הלא לך למינדע מאי דאמר שלמה בחירי דאין לענות אמן אחר ויקרב משיחי' לאו קושטא איהו אלא צריך לענות אמן ה' זימנין חד בעידן דאמרין יתגדל ויתקדש שמיה רבא. וחד בעידן דקאמר ויקרב משיחיה. וחד אמן יהא שמיה רבא וכו' וחד בתר שמיה דקוב"ה. וחד בתר לעילא מכל ברכתא וכו' דאמירן בעלמא וכו' דאינון חמש לקביל ה' בתראה דרזא דקדישא איהו לסלקא לה ולייחדא לה בהדי ספירין עילאין. והיינו דקאמר יתגדל כלומר תתייחד עם חסד דהא איהו בתו. ויתקדש כלומר ומתמן יסתלק בעלמא דקדושה דהיינו בינה. שמיה רבא היינו כנסת ישראל. דכד מתייחדא עם תפארת מקרייא רבא ברזא דמה תעשה לשמך הגדול. ואף מקרייא רבא כד מתייחדא בגדולה. בעלמא דברא כרעותיה כלומר תתייחד בשלש עילאי דאיהו עלמא רעוא דרעוין. ואע"ג דאינון נאצלין אשכחן בעלמא בכמה דוכתי דנקט בריאה במקום אצילות. ותו דמילת ברא אחזי על תלת עילאי. ב' בחכמה וקוצה דילה בכתר. וב' גופא בבינה דאיהי את קדמאה דילה. ור' אחזי בחכמה וא' אחזי בכתר עליון ואוף א' אחזי על תלת עלאי. וימליך מלכותיה כלומר דיסק מלכות לעילא לייחדא לה בכולהו ספיראן. דבההוא עידנא יהי' ה' למלך על כל הארץ. דבההוא עידנא לא יכנף עוד מוריך דכולה כנפים יתאתדון ויתנהרון ויהון ביהודא חדא ודא הוא רזא דאמרינן קדיש בלשון תרגום לאחזאה דבההוא זימנא והא לשון תרגום שקול כלשון הקודש דכולהו יהא יחודא חד כדאמרית. והיינו וימליך מלכותיה דיהון כנפיים מתייחדין ביה ויהא כולא חד. ויצמח פורקניה. כלומר דבתי דתתייחד כנסת ישראל בחסד ובספירין עילאין תצמח לאשפעא שפע ומזונא לעלמין כולהו ברזא דאוליד ליה כמלקדמין. ויקרב משיחי' כלומר דספירין עילאין דמריקין מנייהו משח רבות קודשא יהון קריבין להון לאשפעא במלכות קדישא למיזן עלמא כולהו ומשו"ה איבעי לאתבא אמן הכא משום דאמן סליק לחושבן שמא דהויה ושם אדנות. ותו א' רמיז בכתר ומ' בבינה ון' בתפארת ומלכות והיינו ייחודין דספיראן וקורבא דמשיחא. בחייכון וביומיכון וכו' הא איכא למידק מאי ניהו חייכון. ומאי ניהון יומיכון. ותו מאי קאמר ובחיי דכל בית ישראל. ותו אמאי קאמר בחיי ולא קאמר ביומי כדקאמר בקדמיתא: