אור ליום שבת י"א לאלול חזק וגו' כי תצא למלחמה על אויביך דהיינו יצה"ר ונתנו ה' אלהיך בידיך וגו' וכבר בזמן עבר ראית בשביה אשת יפת תואר דהוא יצה"ר דאימתיל לה כדאית' בזוהר' קדישא וחשקת בה כמי שחושקת באשת זדונים ולקחת אותה כבר באותו זמן לאשה ואז באותו זמן הבאת אל תוך ביתך וגלחה את ראשה וגו' להתקשט וישבה בביתך. והשתא כד תיתוב בתיובתא בכתה את אביה ואת אמה ירח ימים כלומר תבכה על עונות נעוריך ירח ימים שהוא היקף אחד ואח"כ תבא אליה כלו' על כל פנים תצטרך ליהנות מיצה"ר לקיום הגוף אבל לא תביאנו אל תוך ביתך דא"כ יהיה עיקר אבל תשליכהו חוץ מביתך ובעת הצורך ההכרחי תבא אליה ובעלתה כלומר ולא תתעכב אצלו אלא כאדם ההולך בהחבא לבעול אשה שתכף שגמר פורש והולך לו כן אתה לא תהנה ממנו אלא בעת הצורך ההכרחי כדי קיום גופך בלבד ומשום דמים גנובים ימתקו ואשתכח דבבוא אליו לפרקים יגדל עריבותו להכי קאמר והיתה לך לאשה כלומר בערך ענין זה תהיה בעיניך כאשה שלבו של בעל גס בה ואינו נהנה ממנו כל כך ואתה שלום:
מגיד מישרים · פרק מ״ב, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Maggid Meisharim - Torat Emet
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מגיד מישרים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.