ביום הנזכר ה' עמך וכו'. הקיצו ישנים מתרדמת אולת והזהרו מיצה"ר האורב לכם בכל רגע כי אליכם תשוקתו תמיד ואתם תמשלו בו אם תרצו תרמסו כפיר ותנין דיצה"ר ברישא אקרי כפיר בעוד דלא אתקף כל כך על בר נש ובתר דאתקף אקרי תנין ואת' תרמסוהו ותשימו חחים באפו ומתג בלחייו תנקבו אפו בחוחים תמשכו לויתן בחכה דלויתן הוא נחש ותמשכוהו בהכנע' היצה"ר ותשימו חכה בפיו וחחים באפו תכתתו נחש הנחשת שהוא היצה"ר דהוא נחש הקדמוני והא איכא למבעי אמאי עבד מרע"ה נחש הנחשת לאסאה לישראל וכי לא הוה אפשר ליה לאסא' יתהון במידי אחרינא ולא ליתסו ע"י ההוא נחש דהוה כעין תלסם. עד דמשום הכי טעו בתרי' דרי בתראי וא"כ בההיא אסוות' יהב מרע"ה דוכתא למטעי בתר ע"ז דהוה אפשר למיסק אדעתייהו דהוה ממש בההוא תלס'. ותו היאך אפשר דאסא ויהושפט לא ביערוהו ודאקשו רבנין ומאי דאהדרו שהניחו לחזקיא מקו' להתגדר בו לאו טענא איהו דמשום דיתגדר חזקיא יניחו הם שום שמץ ע"ז:
מגיד מישרים · פרק ל״ד, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Maggid Meisharim - Torat Emet
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מגיד מישרים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.