מגיד מישרים · פרק כ״ו, ג׳

והלא בפרשתא קדישתא דא אמר אשה כי תזריע כלומר דכ"י גורמת להזריע ולמיתי לה שפע עילאה על ידי איתערו דילה בעובדין טבין דתתאי דאיתערו דתיאובותא מינה הוה וכד אית לה שפעה דנשמתא קדישא דנחתא לה, וטמאה שבעת ימים משום דבעוד דאיהי מקבלא משבע ספירות הבנין טמאה כלומר איהי אטומא בגין דלא יקרבון לה קליפין דסחרין לז' ספירות הבנין, ואוף דלת"ת לא קרבין מכל מקום כיון דאינון סחרין לח' ופ' דאיהו אחיד בהון הוי כאלו סחרין ליה, ושלשים יום ושלשת ימים כלומר שלשים דרגין דמלכות מתייחדין ומתעלין לקבלא שפעא מג' עילאי והיינו ושלשת ימים, וגבי שלשים מעלות דמלכות קאמר יום כלומר אע"ג דכמה זינין נפקין מינה וכמה עלמין מתזנין מינה דמחזי דאית בה רבוייא לאו הכי דכולא יחוד' חד. ומשום הכי קאמר בה יום. ומשום דתלת עילאי אמרי' דאינון יחודא חד אמר בהו ימים למימר אע"ג דאינון חד מ"מ איתנצצותא דתלת אית בהו, וקאמר תשב בדמי טהרה כלומר דכיון דקבלא שפעא מג' עילאי הא דמא דהוה בה רמז לבינה אתהפך לטהור, ורמז להאי תשכח דכיון דאתא שפעא לתתא ואתעברת דמים פוסקין ומתהפכי לחלב דאיהי חיוור, ואם נקבה תלד וטמאה שבועים וכו' וששים יום וששת ימים וכו' משום דבזמן דשליט דכורא רחמי מתגלגלין ודינא כליל בהו, משום הכי סגי בשבעת ימים ושלשים יום ושלשת ימים, אבל בזמן דנוקבא שליטא דינא שליט ובעי לייחדא לה בספירין עילאי באורח רחמי נמי כי היכי דלא יחרב עלמא משום דבעי ליחדא לה בספירן באורח דינא ובאורח רחמי משום הכי בעי ימים כפליים מדכורא, בכל קודש לא תגע וכו' כלומר בכל זמן דלא אשלימא כ"י לאתייחדא בספירין כולהו, אי תגע בקודש וכו' הוי פגימותא ח"ו, ובמלאות ימי טהרה וכו' חד לקביל תפארת דאיהי עולה משום דסליק לבינה ברזא דוהאכלתיך נחלת יעקב אביך וחד לקבל יסוד ואיהו חטאת כלומר דכל מאן דמנגיד לה שפעא מדכי לה, דלא יקרבון לה מסאבין, וכפר עליה הכהן דאיהו איש חסד. וביום השמיני ימול וכו' כלומר כד תסתלק בבינה דאיהי תמינאה איבעי ליה למיגזר ערלה, דהא תמן לית רשו לערלה כלל כדאית בסוחרני ז' ספירות הבנין ומשום הכי דחי' שבת דתמן איהו שבת הגדול, ובתר הכי פקיד על דיני הצרעת ואע"ג דאדם עילוייא הוא לא תקשי לך דאמר ביה צרעת דהא בעור בשרו קאמר דאיהו לקבל עור תחש, ותו אית לך למידק דסגירותא הוי בבית בבגד ובעור ואיהו לקבל נפש רוח ונשמה, דאי איהו מטנף נפש אתי צרעת בבית דאיהו רמיזא לנפש דאיהו גסה מכולהו, וכד איהו מטנף רוח אתי צרעת בבגד דרמיז ליה דהא איהו קריב לגופא דבר נש טפי מביתא, וכד איהו מטנף נשמה אתי בעור בשרו, ועלך למידק דבעור בשר ובבגד איכא שני הסגרים ובבתים איכא שלש: