משביעין אותה כ"כ הב"י כי חושב דהרא"ש חולק אדברי הגאון דסבירא ליה דאין משביעין אבל הש"ך וכן בפרישה ויתר מחברים כתבו דאם יש מקום לומר שע"י שבועה יגיע לפרעון כולו או מקצתו עכשיו אז הוא הדין שמשביעין אותה אבל אם ברור לנו שאין לה כלום וא"א לגבות ממנה אפילו פ"א רק כל השבועה יהיה על אח"כ אם תבוא לכלל גבית כתובה וכדומה שיהיה לה מעות אין משביעין וזה ברור לדינא כי כך הסכימו רוב אחרונים ונכון לדינא ואם תבעה חפץ ובזו יש ספק אולי ברשותה ויגיע לידי השבה דחייבת לישבע שאינה ברשותה והוא רוצה לגלגל עליה שאר שבועת שמא דאף שתודה בהם ידוע דאין עכשיו ידה מספקת לשלם דעת הש"ך דאין מגלגלין ואני כתבתי בתומים דראיה שלו אינו ראיה ונראה דמגלגלין:
אורים ותומים, אורים · סימן צ״ו, ט״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.