לענין כפירה והודאה עיין תומים דבררתי הך כפירה והודאה פי' דתבעו הלויתי לך עשרה גפנים והלה אומר רק חמשה או מכרתי לך יוד והלה אומר ה' וזהו ענין כפירה והודאה אבל תבעו עשרה גפנים מסרתי לך לשמור והלה אומר רק חמש בזו ס"ל לרמב"ם שהוא דברי מחבר דה"ל כמחובר ואין נשבעין ע"ש באריכות ועיין שם דהעליתי דהרא"ש חולק וס"ל איפכא לענין שבועה וכפל הואיל ולא דמי לכסף וכלים ה"ל כקרקע דאין נשבעין עליהם כלל ומצי המוחזק לומר קים ליה כהרא"ש וראב"ד:
אורים ותומים, אורים · סימן צ״ה, י״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.