והוא שאינם צריכים לקרקע כ' הסמ"ע דכתב בדרישה דר"מ ס"ל אפילו צריכה קצת לקרקע ה"ל כמו שאינם צריכים לקרקע ומשמעות הגמרא דסנהדרין ובגיטין דמיירי דאי עומדים עוד בקרקע מכחשי אבל אי משבחי כשעומדים עוד בקרקע לא הוי כקצור לכ"ע לא משמע כן ודוחק לומר כמ"ש הר"ן הואיל ולבסוף כשיהיה נגמרים מכחשי אף עכשיו דלא מכחשי מ"מ ה"ל כקצור דמה בכך סוף כל סוף עכשיו משבחי ולכן ברור דר"מ מיירי דא"צ לקרקע כלל ועיין תומים:
אורים ותומים, אורים · סימן צ״ה, י״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.