אבל בלא עדים וכו' פי' התובע לחבירו ואו' שחייב לו והוא מכחישו ל"א מגו דחשיד וכו' דשמא ספק מלוה וכו' כך פי' הסמ"ע והגיה בש"ע ספק. ועיין תומים דכתבתי פי' אחר דאם יש ביד אחד חפץ וטוען שהוא שלו ונתברר שהוא של אחר וזהו רוצה להחזיקו לעצמו אם לא חטפו ולא נמסר לו בעדים אע"ג דצריך להחזירו ולא נאמן בטענתו מ"מ לא נעשה חשוד דאמרי' דחייב ליה ולכך תפסו ולפ"ז אין צריך להגיה ספק מלוה דהנכון מלוה ודאי ועיין מ"ש בתומים דאם מחל כל תביעות שיש לו עד היום הזה א"י מ"מ להשביע במקום דלא שייך אשמוטי ע"ש כי בררתי הדברים על בורים:
אורים ותומים, אורים · סימן צ״ב, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.