שלא אוכל וכו' ואין זה דומה לאוכל נבילות דקיל ליה הואיל ומותר לכל אדם ואין שבועה יוצא לשקר מפיו ומכ"ש בנשבע דיאכל ולא אכל דלא עשה מעשה כלל ועיין סימן ל"ד מ"ש בזה. ולדעת זו גם בחרם הצבור איכא הבדל אם החרימו על מכאן ולהבא שלא יעשה אדם כך והוא עשהו אין נעשה חשוד אבל אם החרימו על עבר מי שעשה כך שיבא תיכף לקבל עונשו אפשר דלכ"ע הוי חשוד ואפשר דלא דמ"מ בשעת הוצאת החרם מפי קהל לא עבר ודוק. ועיין לעיל סי' ל"ד מהכרעת הריב"ש ומ"ש שם וכן מ"ש בסימן זה בתומים ס"ק ב':
אורים ותומים, אורים · סימן צ״ב, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.