אורים ותומים, אורים · סימן צ״א, ד׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

נשבעים ואם אחד מהם החנוני או הפועלים גוי כתב הש"ך דהישראל נשבע ונוטל ועיין תומים דכתבתי דאם חנוני גוי והפועלים הישראלים נוטלים בלי שבועה ואפי' היסת ליכא אבל אם הפועל גוי י"ל כמ"ש הש"ך דאין החנוני ישראל נוטל אלא בשבועה ע"ש מ"ש בצ"ע:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.