שניהם נשבעים אע"ג דאחד בא בבירור לידי ש"ש מ"מ ראו חכמים לתקן כן כי כל אחד צועק החנוני אמר למה לא אמרת לי ליתנו בעדים והפועלים אומרי' מה לנו בחנוני אתה נתחייב לנו בשכרנו ושישלם בעה"ב בלי שבועה כלל יהיה הבעה"ב צועק ככרוכיא לכך תקנו ששניהם ישבעו סמ"ע וגמרא ואפשר שאין כאן ש"ש דאולי החנוני אומר אמת רק בעה"ב חייב לפועלים ממ"א ולכך אומרי' לא נטלנו פירושו על שכירות כי מה שנטלנו שלנו הוא מקדם ואין כאן שבועת שקר בבירור:
אורים ותומים, אורים · סימן צ״א, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.