הלוקח נשבע כיון שחנוני מודה שהפירות הם ראוים ליתנם ללוקח ובשביל זה מונחים בר"ה שקנאם הלוקח רק תובע מעות עבורם ולכך הבעה"ב שהוא לוקח נשבע והואיל ונוטל הפירות נשבע בנק"ח:
אורים ותומים, אורים · סימן צ״א, ל״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.