אורים ותומים, אורים · סימן צ״א, י״א

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

תשלום א' ודעת הש"ך להסכים עם הרמב"ן דאם מתו פועלים יורשיו נשבעים שבועת יורשים שלא פקדם וגובים רק כאן מיירי באין לו יורשים פי' דמיירי דבעה"ב הוא יורש שלו דפשיטא דאין לך אדם שאין לו גואלים ועיין תומים שכתבתי אף הרמב"ן לא אמרו אלא בהכחישו פועלים בחייו ולא הספיקו לישבע עד שמתו אבל אם לא הכחישהו כלל בחייו ודאי לאו כל כמיניה דיורשים לטעון וליטול ע"ש:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.