בנק"ח דעת הש"ך דאם ישנו עדי ראה על מקצת כלים אין צריך עדי ראה לכל הכלים דכיון דהוחזק במקצת לגזלן בעדים אין צריך עדי ראה על הנשאר ונשבע ונוטל ועיין תומים ס"ק ב' כתבתי דלא נראה כן אלא בכל הכלים שטוען עליו הנגזל ונשבע ונוטל בעינן עדי ראה אבל במה שאין עדי ראה הואיל ויכול לומר החזרתי לא תקנו חז"ל שבועה ולאו דוקא עדי ראה אלא באופן שאין יכול לומר החזרתי כגון התרה בו אל תחזיר לי אלא בעדים וכדומה אבל במה שהיה יכול לטעון החזרתי לנגזל אין הנגזל נוטל בשבועה וה"מ דאין על הגזלן ש"ד דלא הוה מ"מ בהודאת פיו ובהעדאת עדים כגון דה"ל הילך וכדומה אבל אם יש עליו ש"ד כיון דה"ל חשוד כמ"ש בס"ה הנגזל נשבע ונוטל אפילו כלי' שיש לו לגזלן מגו וע"ש:
אורים ותומים, אורים · סימן צ׳, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.