והודה לו בא' כו' צ"ל דכך היה הלואה להחזיר לו בעין כעין אותו מחט שהלוהו דאי יחזיר לו מעות תו אזלא חשיבתא ול"ל דאיירי בפקדון עדיין קשה בממ"נ אם היא בעין ה"ל הילך ואם נפחתה בפשיעה א"כ הדר חייב מעות ואין כאן דבר חשוב ודוחק לומר דאזלינן בתר נתינה ולא בתר תביעה.
אורים ותומים, אורים · סימן פ״ח, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.