בחוב אביו שברי לו שאביו נ"ח לו. וכן להיפוך שתבעו בחוב עצמו שהוא חייב לו והודה לו שאביו נשאר חייב לו וה"א דה"נ טענו בחיטין והודה בשעורים קמ"ל וצריך לומר דמיירי דהוא ואביו לוה ממנו ברגע אחד וא"כ עכשיו שמת אביו ועל בנו מוטל נפרוע ה"א דחלה חיוב כאחד וה"ל לתבוע כאחד כמו חיטין ושעורים קמ"ל דלא הואיל זה אינו כשל זה. זה מאביו וזה מעצמו לא דמי' לחיטין ושעורים. אבל כשלא נעשה כאחד הא כבר כתב המחבר לעיל סעיף י"ב אפילו בחיטין ושעורים לא מחל לו ופשוט:
אורים ותומים, אורים · סימן פ״ח, מ״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.