אורים ותומים, אורים · סימן פ״ח, י״ח

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

לפיכך אפילו יש עדים וכו' הקשה הש"ך דבגמרא שם מדמה לשני שוורים רודפים אחר שור אחד והוזק וניזק אומר גדול הזיק ומזיק אומר קטן הזיק דפטור מקטן כמו דטעין בחיטין כו' דפטור משעורים וסבירא ליה לגמרא דאית ליה חד דינא ולקמן בסימן ת' פסק המחבר כרמב"ם דאם יש עדים על הנגיחה רק לא ידעו מי נגח דחייב בקטן ואם כן ה"ה הכא. ותי' לחלק בין עדים אינם יודעים אם גדול או קטן הזיק ובין שמעידים בבירור שקטן הזיק ולפי דבריו אף כאן אם עדים מעידים שראו הלואה ולא ידעו אם חיטין או שעורים חייב בדמי שעורים. ועיין תומים שהארכתי בביאור דברי רמב"ם והעליתי לחלק בין הך דלקמן סימן ת' ודכאן ולפי חילוק זה בטוען חיטין פקדון והלה משיב שעורים פקדון ואיכא עדים וא"י לטעון נאנסו כלל דעדים ראו אותו בזו אפשר דהדין דחייב בדמי שעורים דה"ל כמו תפס דבכ"מ ברשותו איתא וא"א לכפור בו ע"ש וצ"ע:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.