ליתן לו מתנה דעת הסמ"ע דוקא היסת משום דלא נתקן על כך אבל במ"מ או ע"א והכחישו חייב לישבע והש"ך השיג דלעולם אין כאן שבועה הואיל זולת ת"כ לא היה שום חיוב עליו רק מכח ת"כ א"כ אין שבועה אחר שבועה ואני כתבתי בתומים דתלי' במחלוקת בין שבועה שעבר ולהבא אי חד דינא אית ליה למ"ד דלא דמיא צדקו דברי הסמ"ע לחלק בין היסת לשבועה דאורייתא ודו"ק וגם תליא אם אפשר בהתורה ע"ש יעיין תומים דהעליתי אפילו למ"ד דנשבע תחלה א"צ שבועה לבסוף ה"מ לפטור אבל בנשבע ונוטל אינו נוטל בשבועה זו עד שישבע לבסוף ע"ש:
אורים ותומים, אורים · סימן פ״ז, צ״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.