אין להשביעו וכו' דשמא יבואו עדים ויעידו הפך שבועתו ונמצא ח"ה אבל משום שבועת חנם יש להשביע כיון דלא בריר לן שיבואו עדים סמ"ע והש"ך השיג ממ"נ אי יודע שאמת נשבע מה"ת יעידו עדיו ההיפך וכי נחשדו על השקר ואם בשקר נשבע תבוא עליו קללה ולכן פי' הש"ך ד"מ ישבע שפרע והוא טוען מחר יברר בשטר ולא אהיה נאמן ויצטרך לפרוע שנית ואם כן לחנם נשבעתי וכ' הסמ"ע דאם התובע אינו רוצה להמתין יבטל כל ראיה ועדות בזה ואז חייב לישבע:
אורים ותומים, אורים · סימן פ״ז, צ״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.