ולא להרוויח לו זמן דמ"ש מחילה או הרחבה היינו מחילה וכמו שא"י למחול כך א"י להרחיב הזמן אבל להלות לכתחילה על זמן ארוך רשאי ואין ביד המלוה הראשון לעכב דלו יהיה כנתן מתנה א"י לעכב במטלטלין כ"כ הרא"ש ואע"ג דיש למלוה ראשון שעבוד מא"ק הא עכשיו יש תקנות השוק כנ"ל סי' ס' ואם הרוויח זמן או מחל ולא נודע שחייב לראובן ואח"כ נתוודע שהיה אז חייב בטל מחילתו וכן מה שהרחיב הזמן ש"ך ופשוט. ועיין תומים שכתבתי דהמקבל על עצמו לזון חבירו משך איזה שנים והוא לא זן ולוה מחבירו המלוה מוציאו מהמקבל מדר"נ ואינו יכול למחול והנ"מ כשמחל כשעבר שני מזונות אבל במחל טרם שעברו א"כ אין חיוב על המקבל וא"כ יכול למחול ע"ש:
אורים ותומים, אורים · סימן פ״ו, ט״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.