למחול וכו' משום דבמכר השטר המכירה דרבנן ודר"נ דאורייתא ואפי' למ"ד דהמכירה דאורייתא אין יכיל לשעבד הגוף ללוקח כיון דהוא עצמו לא נשתעבד ללוקח אבל בלוה מחבירו כיון דמשעבד עצמו לחבירו אף שעבודא של לוה בשעבוד הגוף נשתעבד לראשון ולכך א"י למחול. ועיין תומים שכתבתי אשה שיש לה כתובה אפילו באלף והיא חייבת לאחרים כל זמן שיושבת תחת בעלה מצי' מחיל ולא חל דר"ן אבל לאחר מיתת בעלה או גירושין תו לא מצי' מחיל ואם יש לה נדוניא כתבתי דנר' דעת הרא"ש אפילו בתחת בעלה לא מצי' מחיל עוד כתבתי שם בתומים דהא דא"י למחול היינו ביש ללוה אחרין קרקע אבל אם אין לו רק מטלטלין ומחל יכול הלוה האחרון לומר קים לי וכן אם המלוה ראשון מלוה ע"פ ע"ש שהארכתי בזה בבירור. ואם כ' לוה השני בשט"ח למלוה שלו תנאי שלא יחול בו שעבוד לב"ח תנאי שבממון הוא ולא משתעבד מדר"ן:
אורים ותומים, אורים · סימן פ״ו, י״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.