לעצמי ואם ראובן מסר לשמעון לשלם לב"ח הרבה וראובן קבלם על דעת כן הרי זכה שמעון להם ולכך אם טעה שמעון ונתן לב"ח אחד יותר מכפי הראוי לו או תפס בעל חוב ההוא מעצמו חייב בעל חוב ההוא להחזירו דכבר זכה שמעון בשביל בעלי חובות אחרים והרי הוא שלהם ע"ש ואין צריך לטעם של סמ"ע מדברי ריטב"א כי הטעם מבואר דהרי הוא גזל גמור בידו ופשוט וכך כתב הש"ך:
אורים ותומים, אורים · סימן פ״ג, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.