אורים ותומים, אורים · סימן פ״ב, ו׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

וגובה בו אפילו מלקוחות שקנו אחרי שנשבע והיה נפטר בב"ד וקודם שבאו עדים אחר כך לומר שהוא מקוים ולא יוכלו לומר אנן סברינן דהוא פטור דהוי להו לאסוקי דעתיהו אולי ימצא מקום לקיים ואפסידו אנפשיהו סמ"ע:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.