הרי הוא כשאר שטרות ועיין תומים דעיקר דאף דנאמן בשבועה א"י לטעון לא אשבע עד שתקרע שטרך כי אולי תמצא למחר עדים לקיימו ואצטרך לשלם כי חייב לישבע ואם המצא ימצא למחר עדים לקיימו חייב לפרוע ולא מועיל לו שבועתו כלל ע"ש:
אורים ותומים, אורים · סימן פ״ב, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.