להד"ם פי' מעולם לא אמרתי הן בפני עדים פטור דהואיל דכוון אז להשטות בו לא שם אל לבו דברים כאלה שאין בהם ממש ולכך שכחן ואמר שלא אמר לו מעולם אף באמת אמרן לו. והעלה הש"ך דאף לאחר שבאו עדים א"צ לטעון כן להשטות נתכוונתי ולכך שכחתי רק אנן טענינן ליה אלו היה מדכר היה טוען כך יעיין תומים:
אורים ותומים, אורים · סימן פ״א, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.