אורים ותומים, אורים · סימן ח׳, ו׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ואעפ"כ לא היו יושבים בדין כו' היינו דוקא לדין כי כבר אמרו כל החושך עצמו מדין פורק ממנו איבה כו' אבל שארי מינוי על הציבור אם חושב עצמו הגון לכך אין לו למנוע. ובזה מיושב קושי' הט"ז בהא דאמרינן קדושין דף ע"ו ע"ב דר' ביבי הוה מינצי עם גיור' וביקש למעבד שררת' דמתא אף שלא היו מפצירין בו כי המינוי דלשם לא היה לדין רק בשאר דברים כמ"ש רש"י שם ד"ה במילי דשמיא ע"ש והסמ"ע ס"ק טו"ב הק' דכאן משמע אפי' אין כמותו אין לו לקבל רק בהפצרה ואילו לקמן בסי' י' סעיף ג' אמרו ועצומים כל הרוגי' זה ת"ח שהגיע להוראה ואינו מורה ותי' הסמ"ע דאם אינו מצוי בשום מקום כמותו חיוב עליו מבלי למנוע וע"ז נאמר ועצומים וכו' אבל אם באותו מקום אין כמותו אבל במקומות אחרות יש כמותו יש למנוע מבלי לקבל כי אם בהפצרה. ותי' דחוק דמי יוכל ריחוק המקום ואם אחד רחוק מהמקום מאה פרסה וכי בשביל זה ימנע לדון במקומו. ולכן נראה דאם יש דיינים מומחים רק אינם כ"כ גדולים בתורה כמוהו הרי זה יכול למנוע דמה בכך דמ"מ לא יצא משפט מעוקש דידונו הם דיינים מומחים ומה שייך בזה עצומים כל הרוגיה כיון דיש כאן דיינים יודעים דבר חוק ומשפט אבל לקמן בסי' י' מיירי דליכא כאן גבר הראוי להוראה וע"ז נאמר ועצומים כל הרוגי' דגורם שידונו אנשים בלתי בקיאים בדינים ויצא משפט מעוקל וזהו שדייק שם אבל ידע שיש שם ראוי להוראה ומונע עצמו ה"ז משובח הרי דאמר ראוי להוראה ולא אמר כמותו כי אין נ"מ רק שיהיה ראוי להוראה בעלמא:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.