שביזהו כדי לנדותו כבר עמדו הרב ב"י ומהרי"ט בתשובה וכן הסמ"ע דמתחילה גבי ניגוד נקט לצערו וגבי ביזוי לנדותו דהא והא חד מילתא אבל יותר נכון כמ"ש קצת מפורשי' דהמבזה לשליח ב"ד מרים יד בב"ד ולכך חייב נידוי אבל המצער רק לשליח בלי ביזוי או שהכהו להמלט ממנו וא"כ אין כאן כוונה להפקיר בבית דין רק להמלט משליח דבי דינא אין כאן חיוב רק ניגוד כיון דלא הרים יד בב"ד ונכון:
אורים ותומים, אורים · סימן ח׳, י״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.