אין נוגע בעדות ד"מ ראובן ששלח ע"י שמעון מעות ללוי ליקח לו תבואה ושמעון אמר שנתנו ללוי ולוי אמר שלא קיבל כלום אין ראובן יכול להשביע ללוי ע"פ דברי שמעון כי שמעון נוגע בעדות די"ל לעצמו עכבן תרומת הדשן והיינו דלוי אין תובע לראובן כי אין ראובן חייב ללוי רק ראובן תובע ללוי אבל כשלוי תובע לראובן שחייב לו הרי זה מעין בעה"ב שאמר לחנוני תן לפועלים דמשתבעים פועלים ונוטלים ועיין מש"ל בסימן צ"א בזה דגם על הך דינא דת"ה יש לפקפק לקצת רבוותא ע"ש:
אורים ותומים, אורים · סימן ע״ה, ע״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.