אורים ותומים, אורים · סימן ע״ה, ע׳

כל שאומר שהוגד וכו' ועיין בש"ך שחולק ועיין תומי' דהעליתי כי צריך בזה"ז ישוב ב"ד לפסוק שבועה ע"פ הוגד לי אם לא שנכרים הדברים לב"ד דלא משקר או הוא מילתא דעבידי לגלויא ע"ש: (ע) אפילו קרוב והש"ך פקפק ע"ז ע"ש ובתומים מ"ש לישבו ועיין בש"ך דאם הוא אינו יודע והאחר יודע יכול ליתן הרשאה לאחר ההוא היודע והוא ישביעו בברי ועיין תומים שנר' שלדידן דקי"ל דאין להרשות במטלטלים דכפריה מדינא לא שייך דין זה ומכ"ש דלא נראה דין של המהרש"ל והש"ך דאם המורשה ההוא יש לו מעות של נתבע יכול לישבע שחייב למרשה שלו במגו דלהד"ם כי כתבתי דלא נראה כן לדינא עי' מילתא בטעמא אבל אם מכר לו שט"ח באמת והוא מוחזק במעות יכול להחזיקו ואפילו תפס בעדים ויש בשטר ספק בדינא יכול לומר קים ליה דהרי הוא בע"ד באמת ולא כתשובות ח"י ע"ש: