וקבע לו זמן בסמ"ע נסתפק בהרחיב לו זמן לאחר הלואה אי יכול לחזור בו כיון שלא קנו ממנו והש"ך סבירא ליה לדבר פשוט דא"י ליזזור דה"ל כמו מחל לו ומ"ש מחל לגמרי או הרחיב הזמן והנכון אתו. אלא תינח במלוה ע"פ מלוה בשטר לפמש"ל בסימן י"ב ולקמן סימן רמ"א דבשטר לא מהני מחילה א"כ י"ל הרחבת הזמן גם כן לא מהני אבל לפי מש"ל בסימן י"ב טעמו של דבר דלכך לא מהני דה"ל להחזיר השטר וכל כמה דלא מחזיר שטר אין דעתו למחול בלב שלם וזהו במוחל לגמרי אבל במרחיב הזמן א"א להחזיר שטר א"כ י"ל לכ"ע מהני וצ"ע:
אורים ותומים, אורים · סימן ע״ג, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.